#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים האסורים לעשות לאור הנר?	"אין פולין {ומכאן משמע דלית ביה משום בורר דהוי מעשה ניקוי ולא בורר, ולגבי מוקצה מבואר לקמן (סי&#x27; שט&quot;ז סעי&#x27; ט&#x27;) דאינו מוקצה מידי דהוי אקוץ ברה&quot;ר א&quot;נ משום גרף של רעי} [ובכלל אסור להפלא בגדיו בשבת אם הורג הכנים אבל מותר למוללם (שו&quot;ע סי&#x27; שט&quot;ז סעי&#x27; ט&#x27;)], וגם אין קורין לאור הנר [אפי&#x27; אם אינו מוציא בפיו, אבל בהעברה בעלמא מקיל הא&quot;א מבוטשאטש], והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דה&quot;ה דאין בודקין ציצית או כל דבר שצריך עיון גזירה שמא יטה"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנר 1) במקום גבוה 2) בעששית 3) סגורה במפתח 4) סגורה ונתן המפתח לאחר ואמר שלא יתנו לו בשבת?	"1) אסור משום לא פלוג [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דכלפי הנר אמרינן לא פלוג אבל כלפי הגברא אמרינן דיש חילוקים ולפיכך התירו בשני אנשים או באדם חשוב, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) דה&quot;ה שלא גזרו על גידם בשתי ידיו, והקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דלא גזרו על נפט אטו שמן, אלא פי&#x27; הערוה&quot;ש ע&quot;פ הר&quot;ן דאמרו לא פלוג להשוות מדותיהן במין אחד ולא בשני מינים כגון אדם חשוב אטו אינו חשוב או נפט אטו שמן], ומהרמב&quot;ם משמע דעדיין חיישינן שמא יעלה ויטה {וקיי&quot;ל דהטעם משום לא פלוג} 2) ג&quot;כ אסור משום לא פלוג 3) הב&quot;ח אוסר משום לא פלוג, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהר&quot;א שטיין דמקיל, וביאר המחה&quot;ש דהמקילין ס&quot;ל דדוקא כשהוא במקום גבוה או בעששית אמרינן לא פלוג דדרכו בחול משא&quot;כ במפתח אין דרכו בחול ואית ליה הכירא לא גזרו [והוסיף המחה&quot;ש דלפי&quot;ז ה&quot;ה שמותר ע&quot;י קשר משונה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;)], וממ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) משמע דאינו מקיל אלא כשהוא נותן המפתח לאחר וכמ&quot;ש בסמוך, וכן החמיר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) [אמנם, ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דעת המתירין דהם סברי דטעמא דאסור במקום גבוה אינו משום לא פלוג אלא משום חשש שמא יעלה ויטה, וממילא במפתח ליכא חשש כלל] 4) השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הא&quot;ר דמקיל בזה [אפי&#x27; להאוסרים במפתח סתם], אבל המחזיק ברכה מחמיר אף בזה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל בזה כיון שהוא מדרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) {ובלא&quot;ה יש מקילין בכלל במפתח}"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות לאור הנר ביום?	"אינו מותר כשהוא במקום אפל (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדברים שצריכים עיון מעט?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מחמיר כהמג&quot;א בסמוך בשם הר&quot;ן, והגר&quot;ז מקיל ממשמעות הרמב&quot;ם וטור, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואין) הביא רמב&quot;ן וריטב&quot;א דס&quot;ל כהר&quot;ן, וכן הוא משמעות הירושלמי [וזהו המח&#x27; בסוף הסימן (סעי&#x27; י&quot;א - י&quot;ב) בין הרמב&quot;ן ורמב&quot;ם]"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של שעוה?	"ההגהות אשר&quot;י מסתפק בזה, אבל פשוט להב&quot;י דאסור משום שמא ימחוט ויחתך ראש הפתילה, וכ&quot;כ השו&quot;ע, ומ&quot;מ כתב הב&quot;ח דיש להקל לבדוק ציציותיו ולקרות הגדה לאור נר של שעוה דאין בו אלא חשש שמא יחתוך ראש הפתילה דהוי מלאכה שא&quot;צ לגופה [כיבוי], ואפ&quot;ה כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דיש להחמיר שלא לצורך דהרי הרמב&quot;ם מחמיר במלאכה שא&quot;צ לגופה [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מצדד דיש בזה גם איסור מבעיר], אכן הא&quot;ר והגר&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; בנר של שעוה יש חשש שמא יטה ולפי&quot;ז אין להקל כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של 1) חלב 2) סטארין?	"1) הראב&quot;ן מקיל בו כיון דמאיס (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;), אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דתלוי במח&#x27; בין הב&quot;ח וא&quot;ר הנ&quot;ל אם החשש הוא שמא יחתוך או שמא יטה 2) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דלכו&quot;ע מותר לקרות אצלם דאפי&#x27; בחול אין דרכו להטותם וא&quot;כ לא שייך שמא יטה בהם, וכ&quot;ש דלא שייך בהם שמא יחתוך"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עומד נר של שמן אצל נר של 1) שעוה 2) סטארין?	"1) אפי&#x27; להמקילין בשעוה אין להקל כאן (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן), וביאר המחה&quot;ש דעדיין יש חשש שמא יטה [דאפי&#x27; בנר של שעוה לפעמים אינו מאיר כ&quot;כ אלא דלא שייך בו חשש הטייה רק חשש חיתוך] 2) מותר לקרות כנגדן (ביה&quot;ל שם) [דנר סטארין מאיר תמיד וליכא חשש הטייה כלל אפי&#x27; בנר של שמן]"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלאמפ שהיו רגילין בו בזמן המ&quot;ב?	"נוהגין העולם להקל לקרות לאורם, ובתחילה רצה הביה&quot;ל (ד&quot;ה לאור) ללמד עליהם זכות שהיו סומכין על הראב&quot;ן דבדבר מאוס מותר, ואע&quot;פ שהוא מכוסה ואין ריחו נודף כ&quot;כ, מ&quot;מ מצדד להתיר כיון דנפיש נהוריה וליכא חשש הטייה, וגם ליכא חשש שמא יסתפק ממנו, ואח&quot;כ דחה זה דהראב&quot;ן הוא דעת יחידאה והשו&quot;ע פסק דאסור לקרות לאור הנפט, אלא כתב הביה&quot;ל דיש להקל אם כותב פתק באותיות גדולות ששבת היום ואסור להדליק ומדביקה סמוך למתג, והוי כמו סגורה במפתח וקשר משונה, וגם קורא בכל שעה שאסור להדליק והוי דומה לאמירת במה מדליקין, וגם הוי כמו שביקש מחבירו להזכירו, ויש עוד סברא להקל ממסגרת השלחן שהלאמפ דולק מתחילה ועד סוף בדרך אחד ואין דרכן להטותם אפי&#x27; בחול, ורק בסוף מתמעטין והולכין ואז לא מהני הטייה, ואע&quot;פ שיכול לעשות האור גדול יותר מ&quot;מ לא חיישינן לזה דהרי מסתמא היה עושה הכי מבעוד יום [וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) היתר זה], אבל מסיים הביה&quot;ל דאין היתר זה ברור כ&quot;כ לחוד אבל יש להקל לענין ת&quot;ת ובפרט בביהמ&quot;ד דיש שיטת או&quot;ז דמתיר בציבור, אבל בביתו עדיף לעשות העצה בהפתק שזהו לכו&quot;ע [והחזו&quot;א לא ניחא ליה בהיתר זה אלא מצריך שנים קוראים בספר אחד או שומר (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנורת חשמל שאפשר לשנות את עוצמת האור?	"הוי דומה ללאמפ של המסגרת השלחן דמדינא יש להקל וגם עדיף קצת דלא מצינו חשש שמא יוסיף שמן אחר, ומ&quot;מ עדיף לכסותו בפתק (שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; קי&quot;ב, עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של אחר?	"הבית הלוי (על התורה, בחנוכה) התיר דלא חיישינן שמא יגזול מחבירו (וכ&quot;כ כה&quot;ח ס&quot;ק ח&#x27;), אבל הסטייפלר אוסר דחיישינן שמא ישכח שהוא של אחר (מ&quot;ב דרשו) {ולכאורה, יש ראיה מביה&quot;ל (סי&#x27; רע&quot;ו סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה לצרכו) דיש חשש הטייה אפי&#x27; בנר של גוי, והוסיף ר&quot;י באק דבדרך כלל אין חבירו מקפיד אם מתקן הנר ולעולם יש חשש שמא יטה}"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחשמל?	"רשז&quot;א כתב דלפי מה שהמקיל המ&quot;ב לגבי סטארין, כ&quot;ש שיתיר בחשמל, אבל החזו&quot;א (חוט שני ח&quot;ד פפ&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27; אות א&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; חשמל בכלל גזירת חז&quot;ל ואסור (מ&quot;ב דרשו)"	סימן ערה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים הקוראים 1) בענין אחד 2) בשני ענינים?	"1) בספר אחד מותר שחבירו יזכירנו, אבל בשני ספרים הטור הביא מח&#x27; לגבי פיוטים בליל יו&quot;ט שחל בשבת, ואע&quot;פ שהאו&quot;ז מקיל [וכן מבואר בשיטת רש&quot;י לטעם הראשון במדורה בסמוך (שו&quot;ע סעי&#x27; ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה דהואיל)] מ&quot;מ כתב הרמ&quot;א שנוהגין להחמיר [שכל אחד מעיין בספרו ואינו משגיח מה שחבירו עושה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)] 2) אסור "	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שאסור, האם מהני לומר לו תן דעתך עלי?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה בשני) מסתפק בדבר דאפשר כיון שהוא טרוד לא יעיין עליו היטב, ומסיים דיש להקל במקום צורך {כפשוטו ה&quot;ה לגבי שומר למנחה ומעריב דיש להסתפק אם שניהם אוכלים}	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים שפולין?	"אסור, לפי המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) משום שלא התירו לקרות אלא משום דהוי מצוה, ולפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) משום דהוי כמו קריאה בב&#x27; ענינים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) נקט טעמא של המג&quot;א {ונפק&quot;מ יהיה אם שנים פולין בגד אחד דלפי הט&quot;ז לכאורה יהא מותר דהוי כמו ענין אחד אבל לפי המג&quot;א אסור, וכן מדויק בהערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דהוא נקט כטעמו של הט&quot;ז וכתב דאפי&#x27; בבגד אחד לא מהני אם זה עוסק בפינה זו וזה בפינה אחרת, משמע דבפינה אחת מהני}"	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פולין כשאמר לחבירו לשומרו?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דמהני, ויתכן דזהו הט&quot;ז לשיטתו דס&quot;ל דהטעם דאין פולין בשנים משום דהוי כב&#x27; ענינים ובזה אמרינן דמהני שומר אבל לפי המג&quot;א דטעם האיסור הוא משום דהוא דבר רשות, אפשר דלא מהני אפי&#x27; שומר, וכן מסתפק הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), וכן נקט הגר&quot;ז (קו&quot;א סי&#x27; תל&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;), אכן מסתימת המ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) מבואר דהוא ס&quot;ל דמהני שומר בפולין אע&quot;פ שהוא נקט בעיקר כטעמו של המג&quot;א."	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לשנים לרכוב על הבהמה?	"1) תי&#x27; טל אורות (מלאכת קוצר אות ה&#x27;) דשניהם טרודים ושניהם ניחא להו במרוצת הבהמה ונעשו קרובים לדעת אחת [דומיא לאשה לבעלה לפי השיטות דלא מהני להיות שומר]&lt;br&gt;2) תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ע&quot;פ הב&quot;ח דלא התירו אלא קריאה שהוא דבר מצוה ולא דבר רשות [ואסרו כל רכיבות אפי&#x27; למצוה מפני שרוב רכיבות הם לרשות משא&quot;כ בקריאה לא אסרו אלא הקריאה של רשות כיון שרובן הוי קריאה של מצוה (מחה&quot;ש)]&lt;br&gt;3) ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) דחיישינן שמא יחתוך זמורה קודם שישב על הבהמה"	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ?	"יש בו צד חומרא וצד קולא, הצד חומרא הוא דאפי&#x27; להמקילין בנר של שעוה מודין כאן דאסור בביהכ&quot;נ גזירה אטו נר של שמן, והצד קולא הוא דיש מקילין במקום רבים דליכא חשש הטייה, אבל להלכה פסק הרמ&quot;א דנוהגין להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27; - ט&#x27;)"	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות זמירות בשבת?	"אינו מותר אלא אם הוא רגיל בהם קצת או אומר לחבירו תן דעתך עלי שלא אטה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל מתוך הסידור בביהכ&quot;נ?	"מותר מפני שתפילה מצויה בפי הכל וא&quot;צ עיון רב והוי כמו ראשי פרשיות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן ערה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מי שאינו יודע לקרות יכול להיות שומר לו?	"הספר תרומה ס&quot;ל דמי שאינו יודע לקרות אינו יכול להיות שומר, ואפי&#x27; אם אומר לו בפירוש תן דעתך שלא אטה, אבל הטור פסק כההגהות מיימוניות דמהני היכא שאומר לו תן דעתך וכו&#x27;,וכ&quot;כ השבלי הלקט וכן פסק השו&quot;ע דמהני היכא דאמר לו תן דעתך וכו&#x27; [ומש&quot;כ המחבר לשון &quot;אפי&#x27; אינו קורא&quot; היינו לאפוקי דעת הבעל התרומה דס&quot;ל דמהני שומר דוקא אם קורא א&quot;נ על הצד דמהני שומר כשהוא קורא ענין אחר אם אומר לו תן דעתך וכו&#x27; הכא אמרינן דאפי&#x27; אם אינו קורא כלל נמי מהני {וצ&quot;ב קצת דעדיין קשה מהו לשון &quot;אפילו&quot;} (ביה&quot;ל ד&quot;ה אפילו)], אבל בסתמא אפי&#x27; אם יש בני בית הרבה לא מהני דחיישינן שמא לא ישגיחו עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן ערה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשתו?	הר&quot;י בסמ&quot;ק ס&quot;ל דלעולם לא מהני אשתו להיות שומר דדעתה קרובה אצלה, אבל מדויק בספר התרומה והגהות מיימוניות דאשתו שוה לאיש אחר, וכן פסק השו&quot;ע {ולכאורה מכאן קשה על מש&quot;כ האור לציון דאשתו עדיף משאר שומרים מפני אימת בעלה עליה וס&quot;ל דמהני להיות שומר בזמן המנחה אע&quot;פ שגם היא טרודה בהכנת לשבת}	סימן ערה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן וגוי?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דלא מהני קטן וגוי"	סימן ערה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם חשוב?	"אם ברור לו שאין דרכו להטות בחול אפי&#x27; בשעת לימודו מותר, אבל בסתמא חיישינן לאנשים כר&#x27; ישמעאל בן אלישע שהיה משים עצמו על דברי תורה כהדיוט (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;), ועוד כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דבזה&quot;ז אין לנו ת&quot;ח בענין זה דהרי ראינו שהם מטין ומוחטין [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) דאדם חשוב היינו עשיר ואי אפשר לגדור גדר גמור בזה], ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דיש לצרף להתיר אם הוא נר של שעוה וחלב {וזהו ג&quot;כ באדם חשוב ברור שאין דרכו להטות בחול כלל}"	סימן ערה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזה&quot;ז?	"{שמעתי סברא מחכם אחד (ר&#x27; שלמה דאמבראף נ&quot;י) דבזמנינו אין אנן רגילין בהטייה וא&quot;כ ליכא חשש שמא יטה מחמת הרגילות, ולמעשה אע&quot;פ שהיא סברא נכונה מ&quot;מ קשה לסמוך על סברא זו לבד אבל יתכן דהוא סניף להקל}"	סימן ערה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדורה?	"אסור לקרות כנגדה ואפי&#x27; עשרה בענין אחד, וכתב רש&quot;י ב&#x27; טעמים, אחד משום שהם יושבים רחוק זה מזה [וטעם זה שייך רק לפי השיטות דמהני שנים שקוראים בענין אחד משני בספרים דאל&quot;ה פשוט דאסור דאפי&#x27; בנר אסור (ביה&quot;ל ד&quot;ה דהואיל)], ועוד מפני שזנבות האודים סמוכים להם ואין זה מכיר אם חבירו יבא לחתות [וזהו רק לגבי דברים שצריכים עיון רב כגון קריאה אבל לגבי דברים שא&quot;צ עיון אדרבה מבואר לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ה) דמקילין טפי במדורה ומותר אפי&#x27; בדברים הפסולים לנר (ביה&quot;ל ד&quot;ה במדורה)] [והרמב&quot;ם השמיט דין דמדורה, עי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דפי&#x27; דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דמדורה הוא תירוץ אחר בגמ&#x27; ואנן קיי&quot;ל כתירוץ ראשון]"	סימן ערה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני לומר לחבירו תן דעתך וכו&#x27; במדורה?"	"כן (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דלא כתוספת שבת]"	סימן ערה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב אצל המדורה?	"חידש הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דאע&quot;פ שמותר לישב אצל המדורה אבל לא ישב אצל האודות שמא יגע בהם כדי שיבעירו היטב, אבל הא&quot;ר ותוספת שבת חולקים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; רנ&quot;ה ס&quot;ק ז&#x27;) [וחומרא יתירה הוא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)], ובזמנינו בתנורי חימום מותר אפי&#x27; להט&quot;ז דאין בהם חשש חיתוי (רשז&quot;א, ריש&quot;א, שבות יצחק שהייה חזרה פי&quot;ג אות ג&#x27;)"	סימן ערה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוקות של בית רבן?	"מותרים לקרות מפני שאימת רבן עליהם, וכתב המגיד משנה דלפי הרשב&quot;א מותר אפי&#x27; כשאין רבן עומד עליהם ולפי הרמב&quot;ם דוקא כשרבן עומד עליהם, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמסתימת המחבר משמע דס&quot;ל כהרשב&quot;א, אכן הא&quot;ר הביא כמה חולקים על הרשב&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [וכן הטור משמע כהרמב&quot;ם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)]"	סימן ערה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ?	"הב&quot;י (עמ&#x27; קנ&quot;ה) הביא היתר בש&quot;ץ מפני שאימת ציבור עליו אבל כמה ראשונים חולקים עליו"	סימן ערה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן אצל אביו?	"אין עליו אימת אביו כמו רבו כדאשכחן בליל פסח (חוט שני ח&quot;ד פפ&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ערה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקריאת פרק במה מדליקין?	"מותר כיון שהוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח, והוסיף הגר&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מקור מגמ&#x27; פסחים (י&quot;א ע&quot;א) שהוא עצמו מחזר על החמץ לבערו וכו&#x27; , והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) מדייק דאינו מותר אלא פרק זו ולא שאר הלכות שבת [ולפיכך אינו מותר בזמירות אלא כשהוא רגיל בהם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)] {אבל לכאורה מותר לקרות או&quot;ח סי&#x27; ער&quot;ה וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (ד&quot;ה לאור) דמהני פתק בפני הנר דומיא דפרק במה מדליקין, ש&quot;מ דלאו דוקא פרק במה מדליקין אלא כל דבר שהוא מענין איסור הדלקה בשבת. ולגבי הגמ&#x27; בפרק במה מדליקין החוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דרק יקרא הסוגיות העוסקות בעניני הדלקה, ויש לעיין דהרי אפי&#x27; במשניות אין כל הפרק עוסק בעניני הדלקה}"	סימן ערה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות במחזורים ביוה&quot;כ?	"כתב בעל התרומה דמותר מפני שאימת יוה&quot;כ עליו [וה&quot;ה בר&quot;ה שחל בשבת (ערך לחם למהריק&quot;ש)], אבל כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דזהו דוקא בשעת התפילה אבל אח&quot;כ אסור ללמוד בספר לאור הנר דאין האימה כ&quot;כ (וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו)"	סימן ערה סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל פסח שחל בשבת?	הטור כתב דאסור לקרות ההגדה לאור הנר, אבל השבלי הלקט חולק עליו מפני שאינו ראוי לבטל מצוה דאורייתא דהגדה מחמת ספק שמא יטה, ועוד הרי חבירו ישמרנו שלא יטה, ועוד ההגדה שגור בפי כל, וכן פסק השו&quot;ע דמותר לקרות ההגדה לאור הנר מפני ששגור בפי הכל	סימן ערה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעם הארץ גמור שאינו שגור בפיו כלל?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) דאפ&quot;ה מותר כדי שלא יבטל מצותו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {וכן מבואר בטעם ראשון בשבלי הלקט, אמנם למעשה צ&quot;ע דלכאורה יכול לקיים מצותו מן התורה באמירה בעלמא שהקב&quot;ה הוציאנו ממצרים וכו&#x27;, ואפשר דכיון דעיקרו מן התורה יכול לומר כל נוסח ההגדה ג&quot;כ וכמו שמצינו לגבי קידוש דנוסח הברכה נחשב כדאורייתא אע&quot;פ שיש עצות לקיים מצותו מדאורייתא}"	סימן ערה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהשכים לביהכ&quot;נ בעוד שהנר דלוק מבעוד יום?	"מותר לו להתפלל דברים שגורים בפיו, אבל לא ללמוד כיון שצריך לעיין היטב (ט&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן ערה סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הרב יכול לסדר הפרשה לאור הנר?	"איתא בגמ&#x27; דמותר לו לסדר ראשי הפרשיות, וכתב הב&quot;י דה&quot;ה כל שיודע הפרשה על פה ובקצת דברים צריך לראות בספר מותר דכיון שאינו מסתכל בה תמיד אית ביה היכרא ולא אתי לאטויי {ואין זה דומה להגדה שהוא שגור בפיו לגמרי דכאן מיירי כשאינו שגור בפיו כ&quot;כ ומ&quot;מ נזכר אחר איזה תיבות}, ומותר אפי&#x27; סוגיא ומסכתא אם הוא יודע בו (ביה&quot;ל ד&quot;ה כל, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)"	סימן ערה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו להוציא הדברים בפיו?	"ההגהות האשר&quot;י אוסר, אבל הב&quot;י פסק כרש&quot;י ושאר הפוסקים דמותר [ומ&quot;מ כל הפרשה אסור אפי&#x27; בהרהור וכמ&quot;ש לעיל בסעי&#x27; א&#x27;]"	סימן ערה סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו, אם צריכים 1) עיון רב 2) עיון מעט?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a00ad4c653f0182acf261782593bb1941bffeb1e.jpg"">"	סימן ערה סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשמש (קבוע/אינו קבוע) לבדוק כוסות לאור הנר של שמן 1) לפי רש&quot;י 2) לפי תוס&#x27; 3) לפי הרמב&quot;ם?"	"1) רש&quot;י ס&quot;ל דשמש אינו קבוע עדיף דלא אכפת ליה כ&quot;כ במלאכתו ואינו בודק יפה משא&quot;כ שמש קבוע בודק יפה וחמיר טפי, ולפיכך בשמש שאינו קבוע מותר [ואין מורין כן] אבל בשמש קבוע אסור 2) תוס&#x27; ס&quot;ל דשמש קבוע עדיף שבטוח במלאכתו ואינו בודק יפה משא&quot;כ בשמש שאינו קבוע מדקדק היטב, ולפיכך בשמש קבוע מותר לבדוק [ואין מורין כן] משא&quot;כ בשמש שאינו קבוע אסור {ונראה דאינו מח&#x27; במציאות אלא יש ג&#x27; דרגות בשמש, יש שמש קבוע שהיה עובד לזמן רב ואינו מתיירא, ויש שמש שהתחיל לעבוד אבל הוא קבוע וא&quot;כ מדקדק לעבוד יפה, ויש שמש שהוא עראי לפעם אחת ואינו מדקדק כלל} 3) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דשמש קבוע עדיף מפני שהוא מכיר הכלים וא&quot;צ לבדוק כ&quot;כ משא&quot;כ שמש שאינו קבוע אינו מכיר הכלים כ&quot;כ, ולפיכך שמש קבוע מותר [ואין מורין כן] משא&quot;כ בשמש שאינו קבוע אסור [ואפי&#x27; בנפט אסור]"	סימן ערה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין והטעם בנפט?	לפי רש&quot;י הכל מותר מפני שהוא מסריח ולא אתי לאטויי, לפי הרי&quot;ף והרא&quot;ש ג&quot;כ מותר והוסיפו עוד טעם דנפיש נהוריה [וביאר הב&quot;י דהם ס&quot;ל דצריך טעם דמסריח כדי שלא יסתפק ממנו, וצריך הטעם דנפיש נהוריה כדי שלא יטה], והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין חילוק בין נפט לשמן אלא תלוי בשמש קבוע ואינו קבוע [אלא דס&quot;ל דבשמש שאינו קבוע מותר בנפט אבל בשמן הוא מותר ואין מורין כן]	סימן ערה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל 1) בשמש שאינו קבוע 2) בשמש קבוע?	"1) השו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם דהכל אסור [לפי הרמב&quot;ם אסור מפני שאינו מכירן היטב, לפי הר&quot;ן אסור מפני שאינו בקי לידע איזה כלי אינו נקי (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)], והרמ&quot;א הביא שיטת התוס&#x27; דמותר בנפט [דנפיש נהוריה ומאיס], ולעת הצורך יש לסמוך על הרמ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) 2) בנפט מותר, ובשמן מותר ואין מורין כן [דיש לחוש שמא יתקרב אל הנר ויסתפק ממנו, משא&quot;כ מן הסתם מותר להדליק שמן ולא חיישינן שמא יסתפק ממנו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)], וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) בשם הר&quot;ן דכל ההיתר הוא רק מחמת נקיות, ודייק הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דההיתר לנקיות נאמר רק כשצריך עיון מעט ולא עיון רב [דלא כגר&quot;ז דמקיל מחמת נקיות אפי&#x27; לעיון רב]"	סימן ערה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר שמנים?	הספר שלחן עצי שיטים ס&quot;ל דשאר שמנים הוי כמו נפט ומותר, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה לאור) ס&quot;ל דהוי כשמן ואסור	סימן ערה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך לדקדק בקטנים בפני הנר?	"כתב הרמ&quot;א בשם הרוקח דצריך לדקדק שהקטנים לא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוה, והקשה הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&#x27;) הרי מבואר בפסחים דאסור לכל אדם להיות ערום בפני הנר מפני הסכנה, ותי&#x27; הא&quot;ר דהתם מיירי בגדולים וכאן מדקדקין אפי&#x27; בקטנים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן ערה סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים לגלות את עצמו במקום אור בזה&quot;ז?	"1) כתב התוספת שבת דנשתנה הטבע&lt;br&gt;2) כתב תשובת ראשי בשמים (או&quot;ח סי&#x27; ו&#x27;) וספר תו יהושע (סעי&#x27; כ&quot;א) דאסור דוקא קרוב להנר דהיינו תוך ד&#x27; אמות [והקשה על עצמו ממס&#x27; דרך ארץ דכתב העומד ערום לאור הנר ולאור הלבנה דמו בראשו, ותי&#x27; דלא קיי&quot;ל כמס&#x27; ד&quot;א], ועי&#x27; במקור חיים (או&quot;ח סי&#x27; ה&#x27;) דדחה פירוש זה מחמת מס&#x27; ד&quot;א&lt;br&gt;3) כתב המקור חיים (שם) דהאיסור הוא דוקא בעת שהוא רוצה לשמש&lt;br&gt;4) השלמת חיים (יו&quot;ד סי&#x27; ל&quot;ג או סי&#x27; תס&quot;ו) כתב דכשהוא לצורך טבילה אין להקפיד בזה, וכ&quot;כ הרבבות אפרים (ח&quot;ב סי&#x27; ל&#x27;)&lt;br&gt;5) כתב הדבר שמואל (פסחים שם) דהאיסור הוא דוקא אם כל גופו ערום ולא מקצת גופו, וכ&quot;כ כה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;א) [אבל הקשה ספר חק משה (עמ&#x27; רס&quot;ג) מגמ&#x27; ב&quot;ק (פ&quot;ו ע&quot;ב) דאפי&#x27; ערום במקצת נקרא ערום]&lt;br&gt;6) כתב אור לציון (ח&quot;ב פמ&quot;ה הע&#x27; ס&quot;ג) דיש להקל בפני חשמל כיון שהוא ענין סגולי, והחוט שני (ח&quot;ד פפ&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) מקיל בפלורסנט"	סימן ערה סעיף יב		
